בית הובי בע"מ נ' כולני

פסק דין

1.בפני תביעה שטרית, בסך של 2,000 ש"ח (קרן השיק, נכון לשנת 1991 – שבינתיים תפחה לחוב בסך של כ-25,000 ₪ בתיק ההוצאה לפועל). התובעת היא בית הובי בע"מ, והנתבע הוא מר עזגד כולני. תיק ההוצאה לפועל (1702087928) נפתח בשנת 1992, ועתה הוגשה בו התנגדות ובקשה להארכת מועד להגשתה.

2.הדיון שנקבע לשמיעת הבקשות התנהל באופן בלתי פורמאלי, ובנסיבות, הסכימו הצדדים להכרעה על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, בלא נימוקים, ובהסתמך על כתבי הטענות, ועל הטענות שעלו בעל פה, שלא לפרוטוקול, באופן שסכום פסק-הדין ינוע בין 2,000 ₪ ל-10,000 ₪; עוד הוסכם כי בית המשפט יוסמך לפרוס את הסכום שייפסק לתשלומים חודשיים ויוסמך לקבוע סנקציה למקרה של אי-עמידה בתשלומים.

3.כך הסכימו הצדדים, וטוב שכך הסכימו, שכן "יפה כוח פשרה מכוח הדין" (תוספתא, סנהדרין א', ט"ו).

4.לטענת התובעת, נמסרה האזהרה כדין בשעתו, עוד בשנת 1992, זאת בהסתמך על רישום אישור המסירה בתיק ההוצאה לפועל; בחלוף השנים, לא נשתמר אישור המסירה עצמו; במרוצת השנים אף ננקטו הליכי עיקול חשבונות בנקים והליכים נוספים. לפיכך, מן הדין לדחות את הבקשה להארכת מועד, ובהתאם למחוק את ההתנגדות.

5.לטענת הנתבע, לא קיבל את האזהרה, ועל התיק נודע לו בעקבות עיקול שהוטל על רכבו אך לאחרונה. עוד לטענתו, החתימה על השיק אינה חתימת ידו. לפיכך, מן הדין לקבוע כי ההתנגדות הוגשה במועד, לקבל את ההתנגדות, ובסופו של יום גם לדחות את התביעה.

6."פסיקה בדרך של פשרה פירושה שבית המשפט לא ידרש להכריע את הדין ולתת פסק דין על פי קביעה שבעל דין זה או אחר צודק במחלוקת על פי הוראות החוק או הדין אלא משמעותה שביהמ"ש יתן פסק דין על דרך הביניים והמיצוע שבין טענות שני הצדדים." (ר' ת.א. (ב"ש) 187/93 – פרץ אשר נ. קופ"ח של ההסתדרות, תק-מח 95(3), 240).

7.מהסכמת הצדדים, כאמור, יש לראות את כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך שנתגלע בינו לבין חברו בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת. הסכמה זו טומנת בחובה את נכונותו של כל צד שלא לעמוד בתוקף על כל טענותיו בבחינת "ייקוב הדין את ההר", אלא לקבל מענה הולם למכלול הסיכונים והסיכויים העומדים בפניו (ראה רע"א 5192/01 די וורולי נ' הלין (תק-על 2002(1), 408)).

8.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובטענות הצדדים ובמסמכים שלפני, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק, כסילוק סופי ומוחלט של כל טענות הצדדים בעניין זה, לחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך כולל של 5,000 ₪, שישולם ב-10 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים בסך 500 ₪ כל אחד, עד ליום האחרון בכל חודש קלנדרי, מחודש 4/2013 ואילך.

9.לא יעמוד הנתבע בתשלום מהתשלומים האמורים, במלואו ובמועדו (ואיחור של עד 7 ימים לא ייחשב כאי-עמידה בתשלום במועד), יתווסף על הסכום הפסוק סך נוסף של 5,000 ₪, ומלוא החוב הפסוק יעמוד לפרעון מיידי, ויצבור למפרע הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל. במקרה כזה, יחודשו הליכי ההוצאה לפועל בתיק 1702087928 לגביית הסכום הפסוק, כאמור לעיל.

10.על מנת להקל על ביצוע ההסדר והמעקב אחריו, ישולם סכום ההסדר באמצעות שוברים שיופקו מתיק ההוצאה לפועל. לצורך זה אני מורה כי כל עוד עומד הנתבע בהסדר, יימשך עיכוב ההליכים בהוצאה לפועל, אולם יבוטל עיכוב הכספים.

המזכירות תשלח העתק פסק-הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, י"א אייר תשע"ג, 21 אפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: